שקנאי קטן
 שקנאי קטן
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | שקנאיים |
| סוג: | שקנאי |
| מין: | שקנאי קטן |
| שם מדעי | |
 Pelecanus rufescensיוהאן פרידריך גמלין, 1789 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
שקנאי קטן (שם מדעי: Pelecanus rufescens) הוא מין של שקנאי שמצוי באפריקה, דרום חצי האי ערב ודרום הודו; ייתכן שהוא נכחד במדגסקר. אורכו כ-125 עד 155 ס"מ, מוטת כנפיו כ-215 עד 290 ס"מ, ומשקלו בין 4 ל-7 ק"ג. אורך המקור כ-30 עד 38 ס"מ. הנקבה קטנה מעט מהזכר.
בתי הגידול המועדפים עליו הם ביצות ואגמים רדודים. השקנאים ישנים ומתרבים בדרך כלל על עצים (כגון עצי מנגרובים), אך הם עשויים גם לישון על חופים חוליים, צוקים, דיונות ואיי שונית.
גופו של השקנאי הקטן לבן-אפרפר, ולעיתים בעל גוון ורדרד באזור הגב (מכאן שמו העברי של השקנאי). המקור צהוב, והשק שמתחתיו אפור. בעונת הרבייה, הנוצות על ראשם של הזכרים ארוכות יותר מבניצוי הרגיל. פרטים צעירים דומים לשקנאי בניצוי החורף, אבל הבטן והחזה אפורים-חומים, יש מעט נוצות על העורף, הזנב חום, ונוצות התעופה כהות יותר מאצל פרטים בוגרים.
השקנאי ניזון בעיקר מדגים, שמשקלם מגיע עד 450 גרם (אם כי בדרך כלל הוא ניזון מדגים שמשקלם בין 80–290 גרם), ומדו חיים. לעיתים קרובות, השקנאים צדים את מזונם בקבוצות: הם מכניסים את מקוריהם למים בבת אחת, על מנת לבלבל את הטרף, וממלאים אותם במים ובדגים. מקור השקנאי עשוי לכלול עד כ-8 ליטרים של מים. פרט ממין זה עשוי לאכול כקילוגרם דגים ביום.
השקנאים מקננים על עצים בלהקות, שכוללות בדרך כלל בין 50 ל-200 זוגות. הקנים קרובים זה לזה, ומוקמים בגובה של כ-5 עד 10 מטרים מעל הקרקע. אין עונת רבייה קבועה, והשקנאים מקננים לכל אורך השנה. הנקבה מטילה 2–3 ביצים לבנות. הדגירה נמשכת כ-30 ימים. ההורים מאכילים את הגוזלים על ידי הקאת מזון חצי-מעוכל אל תוך פיהם. השקנאים מגיעים לבגרות מינית בגיל 3–4 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שקנאי קטן, באתר ITIS (באנגלית)
- שקנאי קטן, באתר NCBI (באנגלית)
- שקנאי קטן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שקנאי קטן, באתר GBIF (באנגלית)
שקנאי קטן, באתר Oisaux-birds
